לחשוב מחוץ לקופסא
לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסא. משפט שישר חשבתי עליו כאשר קראתי את “הפרסום במשחקי מחשב צובר תאוצה“. הנושא לא חדש, ולמעשה צבר וותק לא קטן. הרעיון הוא ללכת למקום בו הלקוחות נמצאים. הלקוחות שלי הם צעירים, נמצא אותם במשחקים. תובנה נוספת היא שהפרסום אינו בדרך כלל ישיר, אלא עקיף. זוכרים את סצינה בסרט בה הגיבור שותה בירה. חסות סמויה.
משהו דומה לפרסום באמצעות טוקבקים שאנו בקרטא עושים. בארה”ב מתגבשת עכשיו מגמה לחייב בלוגרים לציין גילוי נאות כאשר הפוסט הוא פרסומי. אישית אין לי בעיה להחיל את הכלל הזה גם על פרסום דרך טוקבקים. לכאורה גול עצמי, אבל כאשר חושבים על זה לעומק יש לזה יתרונות למשל בהסדרת הנושא של פרסום עקיף. אולי נחסוך חלק מהתגובות אשר כתובות בשפה נמוכה ובוטה שבדרך כלל לא עוזרות ואפילו מזיקות. ע”ע Qerta לא עושה קמפיינים שליליים.
ישנה לא מעט צביעות ככול שמדובר בפרסום עקיף. איש יחסי ציבור אשר מצליח לשכנע כתב להכניס כתבה אוהדת לעיתון/אתר עושה בדיוק אותו דבר. וזה נחשב ככלי עבודה לגיטימי. גם עו”ד אשר כותב באופן קבוע בבלוג משלו למעשה מפרסם את עצמו. בואו לא נהיה צבועים. צריך אולי להסדיר את הנושא בצורה כזאת או אחרת, אבל בסך הכל מדובר בכלים לגיטימיים שכולם משתמשים בהם.
הפרסום ברשת משתלם?
אליבא דה צ’יטיקה התשובה היא לא.
אחוזי ctr יורדים הם כבר לא חידוש בנוף הפרסום האינטרנטי. גל של מחקרים דנו וממשיכים לדון בתופעת ה- Banner blind. מגמה שאנו בקרטא שותפים לה היא פרסום עקיף. לא צריך פטיש כדי לתמוך במותג. צריך לדבר עליו, צריך להביא אותו לידיעת הציבור. אבל בפרוש לא חייבים לצעוק דרך באנרים “אני כאן”.
קונטרה חלוצת הפרסום הסמי-עקיף (שלפחות בשלב זה אינו מתאפשר בסלולאר), וגם חברות אחרות באמצעות פרסום מאמרים כאילו חדשותיים. פעם קראו לזה יח”צ. היום הכל יותר מתוחכם. רוצה טרפיק לבלוג- קבל בתמורה פרסום עקיף לבושם. אין בכך כל רע (מדוע שלט חוצות ענק באיילון או בצומת מוסרי יותר לנהג אשר הולך לבלות איתו 20-30 דקות במסגרת קונספט של “נהג שבוי”?) וזאת כל זמן שהעבודה מקצועית.
Qerta לא מעלה קמפיין שלילי ומגבילה את כמות התגובות לכל כתבה למספר נמוך.
ישנו ויכוח עתיק האם פרובוקציות בסופו של יום טובות או מזיקות למותג. לטווח הקצר, ברוב המקרים פרובוקציות תעשינה טוב. בטווח הארוך- פה המצב לא ברור. ישנן דוגמאות לכאן או לכאן.
בחזרה לנושא, אין וכוח אמיתי שפרסום עקיף עושה רק טוב למותג. מתחזק אותו ומתפעל אותו לעיתות צרה. שם שום פרסום ישיר או עקיף עוזר בטווח הקצר. אם דאגנו בקיץ להאכיל את המותג היטב, אז מקסימום התדמית נסדקה. אחרת, בתי קברות מלאים במותגים שנפטרו.
תומר.
למערכת ההתרעות נולדה אחות
שיפורים והתאמות אשר הכנסנו לאחרונה למערכת ההתרעות הקיימת מאפשרים לנו היום לשקלל את כל מכלול התוכן המפורסם באתר המדיה. הכתבה עצמה והתגובות לכתבות (כלומר הטוקבקים). עד עתה, רק הכתבות עצמן נותחו על מנת לבדוק האם מתקיימים התנאים לייצר התרעה עבור נושא ספציפי. החידוש הוא, שכיום גם התגובות עצמן מנותחות ברמת דיוק גבוהה שאינה נופלת מרמת הניתוח של הכתבות עצמן. או במילים אחרות- גם תגובות מייצרות היום התרעות לאותם אשר מנויים למערכת.
למעשה התגברנו על שתי בעיות.
טוקבק הוא חלק אורגני של הכתבה, או במילים אחרות, ניתוח של טוקבק במנותק מהכתבה יניב בדרך כלל רמת דיוק נמוכה.
וגם, כמות הטקסט בתוך הטוקבק קטנה מדי מלאפשר ניתוח אמין, שוב סיבה טובה לרמת דיוק נמוכה.
כאמור שתי הבעיות נפתרו בהצלחה.
קמפיינים ודוחות- שיפורים באתר Qerta
כפי שבוודאי הבחנתם, חלק מהדוחות אשר מוצעים לכם הלקוחות באמצעות האתר, טיפה שונו השבוע. השינויים הם בעיקר בעיצוב גרפי נקי יותר של הדוחות השונים אשר יעזור להתמצא ביתר קלות בתוצאות הקמפיין. נוספו מספר נתונים אשר עוזרים לבחון את הצלחת הקמפיין לאורך זמן.
הדוחות החדשים מאפשרים פילוח של תוצאות קמפיין לפי פרק זמן וסוג המדיה. כמו כן, הוסף חיווי על סוגים שונים של קמפיינים, ותקציר של כותרת הכתבה.
תהנו!
פרסום גרילה
מסתובבת שמועה שאין כמו פרסום גרילה לחולל מהומה.
ובתחום זה אנחנו מכירים את ביט תקשורת שעשו לנו את יח”צ. שדי התמחו ביצירת פרובוקציות (חיוביות) עבור הלקוח.
אנחנו בקרטא מסרבים לקבל קמפיינים שליליים. אבל יודעים גם יודעים ליצור באזז ברשת. אז צריך לצאת מהקופסא כדי לחולל רעש או לא?
אני מניח שהתשובה נמצאת איפשהו באמצע. באזז ברשת עוזר להחדיר את הלקוח לשיח הציבורי. לא צריך לחלק דולרים (סליחה אבינועם) ע”מ לקבל שלוש דקות של תהילה במהדורת החדשות. מספיק ספר קטן אחד…
מהי הדרך הטובה להתעדכן, rss או אגרגטור?
טוב לא ממש אגרגטור, אלא אתר אשר אוסף את הכתבות המעניינות מכל אתרי התוכן למקום מרוכז אחד לפי נושאים.
אז מהי הדרך הטובה ביותר להתעדכן? לדעתי אתר אגרגטור (ובהזדמנות זאת למה לא להמליץ על מגיבים) .
אם נתבונן על אתר מגיבים, אז לפחות בעת הזאת ישנם מעבר לאופציית אינדוקס הכתבות לפי נושאים (כרגע שישה- פוליטי כלכלי, בארץ, כלכלה, ספורט, גלעד שליט ושפעת החזירים ), שתי אופציות מעניינות נוספות.
הראשונה, מהו הנושא אשר “הכי” רץ כרגע במדיה (בזמנו קראנו לכך גל ברשת). והשניה רשימת גלים ברשת אשר מסודרת בסדר הפוך, הראשון הוא העדכני ביותר וכד’.
אני מוצא בשימוש בשני הכלים הללו יתרונות רבים למשל במציאת נושאים מעניינים אם ברצוני לטקבטק להם. הרעיון שנושא אשר מתחיל עם שלושה לינקים (לכתבות שונות) ותוך פרק זמן קצר קופץ לשישה או אפילו שמונה לינקים הוא כנראה הנושא אשר הולכים לדבר עליו מחר במשרד. בקיצור נושא אשר צץ בכלי השני (גלים אשר מופיעים בסדר הפוך לפירסומם) וישר מופיע גם בכלי הראשון (הנושא אשר קיבל הכי הרבה לינקים) הוא אופציה טובה לעקוב אחריה.
האם הטוקבק הפך להיות התוכן האמיתי?
כנראה שלא. אבל השאלה הזאת אינה כלל סתמית. נתקלתי בכתבה הזאת. אשר מתארת סוג של היפוך, הנושא אינו יותר הסדרה, אלא האנשים אשר מקדישים זמן ומאמץ לא קטן להאניש את הדמויות (?) בעולם בו רגל אחת אוחזת במציאות ושניה ערטילאית משהו. אז הטוקבק הוא תחליף או התוכן האמיתי? האם אנשים ניגשים למאמר לא כדי לקרוא אותו אלא לקרוא את הטוקבקים בסופו?
בכלל נדמה שבתקופה האחרונה הגבולות בין מציאות לדמיון טלוויזיוני מטושטשים משהו. אז אם אופרות סבון מוחצנות הפכו להיות חלק מהחיים, מדוע השאלה שבכותרת לא תהפוך להיות גם התשובה?
מגיבים
בקרטא פיתחנו מספר כלים. חלקם חופשיים, כמו כאן והטיקר אשר רץ בעמוד הבית, וחלקם ישארו בתשלום. הקו המבדיל בין שירות הפרימיום לחופשי הוא עדכנות, זמינות, מגוון הנושאים אותו הוא מקיף, ואפשרות להתאמה אישית של הנושאים. והוא מוכוון לשימוש ככלי מקצועי ע”י משרדי פרסום ויחסי ציבור. ולמעשה כל אחד אשר מתעניין באקטואליה.
לטעמי, הכלי המעניין מכולם הוא הכלי אשר בוחן את הרשת מבחינת מהם הנושאים אשר מעסיקים את אתרי התוכן בישראל. הרעיון הוא שנושא אשר מרכז את מספר הכתבות הגבוה ביותר הוא כנראה הנושא הבוער ביותר שרץ כרגע. הכלי מאפשר לנו לבחון, למשל את אורך החיים הממוצע של ידיעה חדשותית. איזה אתר מגיב ראשון. איזה אתר דוחף את הכתבה קדימה, גם מהיבט של מספר טוקבקים. ועוד סוגי מידע מעניין.
אני חייב לציין שמספר ה- pv ב- www.qerta.com עלה בעקבות הוספת הטיקר הרץ. ומן הסתם הוספת טיקר תגרום לאותה תוצאה גם באתרים אחרים. פניות בנושא נשמח לקבל כאן.
נחת על שולחני
שלחו לי כמה קטעים מתוך ראיון שנעשה עם פרופ’ שיזף רפאלי.
מראיין: “מדוע להשתמש בתגובות?”
פרופ’ שיזף רפאלי: “המשקל שלהן כנראה מספיק גדול כדי להרגיז מספיק אנשים כדי להגיב על התגובות. הן חשובות כי הן אמצעי זול ופחות מפוקח, וכזה שעוברת בו שפה פחות נקיה. וזה ערוץ, לפחות לעת הזאת, שנים במחיר אחד, לקבל פרסומת ולא לשלם. ערוץ שלא עולה פר אינץ’ או פר שניה.”
מראיין: “ואם אנחנו יודעים, ועכשיו אנחנו יודעים והמידע הזה יילך ויתפשט שמישהו משלם עבור זה כדי לכתוב תגובות בסגנון פראי, אז מה הערך בזה?”
פרופ’ שיזף רפאלי: “אני חושב שאנשים קוראים את הטוקבקים בצורה שהיא פחות מסוננת, פחות עם מגננות וקצת יותר פתיחות מאשר ערוץ שיש לו אג’נדה כאשר זה נכתב ע”י מישהו שמסומן כבעל עמדה. זו לא פרסומת כי לא כתוב שם למטה מובא כדבר המפרסם. אצל הרבה אנשים הטוקבק משמש כאמצעי פרשנות לקריאה בין השורות. משהו שהם לא הבינו בין השורות עצמן. הטוקבק הוא הפרשנות, זה בעצם מה שהתכוונו”
מראיין: “לא זה מוגזם”
פרופ’ שיזף רפאלי: “אני לא חושב שזה מוגזם בכלל”
מראיין: “אנשים מתייחסים לזה או כשימחה לאיד או באופן כזה, הם לא מייחסים לזה כזו רצינות”
פרופ’ שיזף רפאלי: “בוודאי שלא. הם גם לא מייחסים כזו רצינות לשורות. אבל יש גם המון הזדמנות לפרשנות נרמזת, חצי נרמזת, נרמזת בקריצה. שבהרבה ערוצים לא ניתן להגיע אליהם אלא ככה. או לפחות כך חושב הקורא.”
מראיין: “זה לגיטימי”
פרופ’ שיזף רפאלי: “במובן של שיח ציבורי, בוודאי שזה לגיטימי… השאלה הנשאלת היא איך אנשים קוראים את זה. האם זה דבר אלהים חיים. והם לא, ברור להם שיש שם אינטרסים. האם צריך להצר את רגלי נמיכות המצח, יכול להיות. האם ניתן לעצור את התהליך הזה לגמרי ולהגיד בערוץ הזה לא משתמשים? נדמה לי שאי אפשר לעצור.”
בשורה תחתונה, זה פחות או יותר רוח הדברים שאנו מגשימים בקרטא. טוקבק הוא קול ההמון, וככזה מהווה ערוץ שיווקי לגיטימי וזמין.
גם אנחנו מתרעננים בקיץ
חדי עין בוודאי הבחינו שמשהו השתנה בעמוד הבית של Qerta.
בצד שמאל, נוסף טיקר רץ עם 20 המאמרים (או הנושאים) “הלוהטים” מבחינה עתונאית ברשת. גל ברשת- או נושא לוהט- הוא נושא חדשותי אשר רוב אתרי התוכן המובילים מתייחסים אליו. כי הוא חשוב ומעניין את הציבור. הנושא הוצג ונדון בקצרה בפוסט קודם, עתה אנו שמחים לשתף אתכם בתוצאות עצמן בזמן אמת.
הטיקר בגרסתו הבסיסית (המידע המלא אשר כולל את כל הלינקים, ומידע נוסף, זמין מספר שבועות ללקוחות קרטא דרך הכניסה לממשק הניהול) מחווה את מספר המאמרים אשר דנים בנושא הלוהט ונותן לינק ישיר לאחד מהם.
